החלטה בתיק ב"ש 91315/05

1.         זהו ערר על החלטת בית משפט שלום בפתח תקווה (כב' השופט גולדס, ס.נ.), אשר הורה ביום 3/4/05 על שחרורו של העורר ממעצר, תוך חיובו של העורר להפקיד סך של 4,000,000 ש"ח במזומן, חיובו להתייצב במשטרה לפי דרישה, הפקדת דרכוניו במשטרה ומתן צו האוסר יציאתו מהארץ.

            בקשה לעיון חוזר שהוגשה על ידי העורר לבית המשפט קמא נדחתה על ידי כב' השופט גולדס ביום 7/4/05, כאשר העורר העלה כבר בבקשתו לעיון חוזר את הקשיים בהם הוא נתקל לגייס את סכום הערבות שקבע בית המשפט.

            לציין עוד, שביום 10/4/05 נערך דיון בפני אותו בית משפט להארכת מעצרו של העורר משום אי הפקדת הערבויות לפי החלטת בית המשפט, כאשר בית המשפט שב ופירט את נימוקיו לקביעת סכום ערבות כה גבוה כתנאי לשחרורו של העורר, אך יחד עם זאת ניתנה לעורר אורכה עד ליום 14/4/05 לצורך הפקדת הערובה במזומן.

            כאמור, על החלטה זו הוגש ערר לבית משפט זה כאשר העורר שב ומציין את הנימוקים התומכים בטענתו שאין מקום להותיר את סכום הערבות שנקבע בעינו, כל זאת בשים לב לקושי של העורר לגייס סכום כסף כה גבוה, קושי שעלול להביא למעצרו של העורר רק משום חסרון כיס.

2.         בדיון שהתקיים בפניי חזרו ב"כ הצדדים על טיעוניהם המפורטים בפני בית המשפט קמא, כל צד הדגיש את הטעמים המצדיקים לדעתו את העמדה שהובעה על ידו, הוגש לעיוני חומר חקירה, חלקו נוגע למידע שיש בידי המשטרה לגבי שיטת העברת הכספים לארץ וממנה חזרה לחו"ל, כאשר העורר עצמו מאשר בהודעותיו במשטרה שמדובר בתכנון שנועד לעקוף חובה לתשלום מיסים, תכנון שנעשה על ידו באופן בלעדי, אף שהסבר זה אינו מניח את דעת חוקרי המשטרה.

            כמו כן הוצג לעיוני חומר חקירה נוסף באשר לפעולות הפקדת הכספים בשנים 03'-04' שהופקדו על ידי העורר או על ידי חברות שבבעלותו או קשורות עימו.

3.         ב"כ העורר, עו"ד גולד, ביקש להדגיש את העובדה שמדובר בעורר שמרכז חייו ועסקיו נמצא בחו"ל, אך לעורר יש זיקה וקשר לארץ, הדבר מתבטא לא רק באמצעות אותם חשבונות בנק בסניף המדובר, אלא גם רכישת דירה שרשומה על שמו ושוויה מגיע לכדי 570,000 $, כאשר על הנכס הזה רשומה משכנתא בסכום לא גבוה של כ-45,000 $ בלבד וניתן היה להסתפק בערובה זו בנוסף לסכום הפקדה לא גבוה שהעורר יוכל לגייסו, כאשר להצעת עו"ד גולד היה מקום להסתפק בהפקדה במזומן בסך של 200,000 $.

            עו"ד גולד הציג לעיוני קלסר פסיקה של בית המשפט העליון, בו קבע בית המשפט את הכלל שאין הצדקה שאדם שהמשטרה מסכימה לשחררו משום שאינו דרוש במעצר, יוחזק במעצר בגלל תנאי שחרור שאין הוא יכול לעמוד בהם.

            כמו כן, הוסיף עו"ד גולד שבית המשפט מחוייב לבחון את יכולתו הכלכלית של העורר ביחס לסכום הערבות שנקבע, והיכן שבית המשפט משתכנע שאין ביכולת החשוד להפקיד את סכום הערבות שנקבע, הרי יש מקום להפחית מסכום זה כדי לאפשר לחשוד לעמוד בתנאי השחרור, כל זאת בשים לב לעובדה שאין כל הצדקה עניינית להמשך החזקת החשוד במעצר, כאשר המשטרה גלתה את דעתה שאין מעצרו של החשוד דרוש לצורכי חקירה.

4.         מעיון בחומר החקירה שהוצג לעיוני עולה, שבפעילותו הכספית של העורר בחשבונות הבנק הספציפי הגיעה לכדי העברת כספים בסכום כולל של כ-75,000,000 $ בשנים 03'-04', כאשר שיטת העברת הכספים היתה בדוקה ועקבית, העורר נהג להעביר סכומי כסף גבוהים מבנקים בחו"ל לחשבונותיו בבנק הפועלים בסניף המדובר, ומיד לאחר מכן ניתנה על ידו הוראה להעברת אותם סכומי כסף גבוהים לחשבונות אחרים ששייכים לו או לקבוצתו באותו סניף בנק, כאשר העברה נוספת זו אינה מחוייבת דיווח לפי חוק איסור הלבנת הון, ומיד לאחר מכן העברת אותם כספים מהחשבונות המועברים חזרה לחו"ל לחשבונו של העורר או לחשבונות קבוצה שבבעלותו.

            אין כל ספק שמדובר בהעברת סכומי כסף גבוהים ביותר, כאשר הסברו של העורר לשיטת העברת כספים זו לא רק שמעורר סימני שאלה וחשד כבד באשר למניע להעברת הכספים, אלא שהעורר עצמו בחקירותיו הסתבך שעה שלא ידע להשיב לחוקריו על שאלות שנשאל בנדון, כאשר חוקריו הטיחו בפניו את החשד שהעברת הכספים לא נועדה לצורך הקטנת תשלומי המס אלא לצורך הלבנת הון אסורה על פי חוק.

            עובדה שאינה שנויה במחלוקת, שהכספים הועברו לחשבונותיו של העורר ונותרו בהם למשך פרק זמן קצר ביותר, כאשר מכל אותם סכומי עתק שהועברו לחשבונותיו של העורר בסניף הרלוונטי, נותרה יתרה זניחה ושולית של 2000 ש"ח בלבד.

            בנסיבות אלה, הרי יש יותר מחשד סביר שקושר את העורר לעבירות המיוחסות לו, כאשר העורר נכשל במתן הסבר שיכול להניח את הדעת או להיות סביר בנסיבות העניין.

5.         אכן, משעתרה המשטרה לבית המשפט לשחרור העורר ממעצר, תוך שהיא מציינת ומדגישה שאין למשטרה צורך "חקירתי" להמשך החזקת העורר במעצר, הדעת נותנת שאין להורות על מעצרו של העורר רק משום חסרון כיס, כך קבע בית המשפט העליון בשורה ארוכה של החלטות, וכך גם ראוי לקבוע נוכח הוראותיו של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, ועקרונות נוספים המוכרים בשיטת המשפט שלנו, לפיהם אין "להעניש" אדם רק משום שאין ביכולתו לעמוד בתנאי ערבות כספיים שקבע בית משפט,ועל בית המשפט לאזן בין הצורך להבטיח את התייצבות הנאשם או החשוד למשפטו, לבין יכולתו הכלכלית המוכחת, כך שסכום הערבות צריך להיות כזה שאותו נאשם או חשוד יוכל לעמוד בו, הכל לפי התרשמות בית המשפט מיכולתו הכלכלית של אותו חשוד או נאשם.

6.         אך דומה שבמקרה זה יש מקום להחיל עקרונות אלה לאו דווקא באופן שהוצג על ידי העורר וב"כ, אלא על פי נסיבות המקרה כפי שבית המשפט יכול לעמוד עליהם מחומר החקירה שהונח בפניו.

            אין דין נאשם או חשוד חסר כל יכולת כלכלית, כדין חשוד שבפני בית המשפט הונחה תשתית המסבכת אותו בביצוע עבירות כנגד חוק איסור הלבנת הון בסכומי כסף המגיעים כדי 75,000,000 $, כאשר מחומר חקירה זה עולה שהכסף נשלח מחשבונות של העורר מחו"ל לארץ, ובמועד סמוך לאחר מכן הוחזרו אותם כספים לחו"ל, כנראה מתוך כוונות ומניעים השמורים עם העורר עצמו, אך תומכים הם בחשדות המיוחסים לו.

            חשוד שיש לו יכולת כלכלית מוכחת להעביר עשרות מליוני דולרים מחשבון אחד לאחר, כאשר לטענתו העברות אלה נועדו להקטין את נטל המס שמוטל עליו, אינו יכול לחסות תחת צילה של הגנת חוסר יכולת כלכלית להפקיד ערבות בסכום של כאחוז ורבע מסכום העברות הכספים בשנתיים האחרונות בחשבונותיו שלו.

            במקרה זה קביעת סכום הערבות מאזן באופן הולם וראוי בין החשד המיוחס לעורר, נוכח הראיות שיש בידי המשטרה, לבין הצורך להבטיח את התייצבותו של העורר לחקירה או למשפט.

7.         על פניו ניתן אמנם להתרשם כי מדובר בסכום ערבות גבוה מאוד, שבית המשפט אינו נוטה להטילו על חשודים או נאשמים בנסיבות רגילות, אך מדובר בנסיבות חריגות כאמור ובסכומי כסף גבוהים ביותר שהועברו בין חשבונותיו של העורר, בין בחו"ל ובין בארץ, דווקא בשנתיים האחרונות, כך שאין לקבל אף לכאורה טיעון של העורר שסכום הערובה שנקבע אינו עומד ביחס סביר לחומרת החשדות, ולחומר החקירה המצוי בידי המשטרה, ולצורך להבטיח את התייצבותו בין בחקירה ובין במשפט בהמשך הדרך.